דילוג לתוכן

5 דברים שלא ידעתן על הטבליה שאתן מכניסות למדיח כל יום

3 דק׳ קריאה
5 דברים שלא ידעתן על הטבליה שאתן מכניסות למדיח כל יום

כתבה מיוחדת

"חשבתי שהבעיה היא הכוסות. החלפתי אותן כבר שלוש פעמים בשנתיים האחרונות," מספרת רונית, אמא לשלושה מהשרון. "תמיד היו עליהן סימנים לבנים, תמיד הרגשתי שיש איזה ציפוי על הכוס. עד שמישהי בקבוצת אמהות פתחה לי את העיניים – וזה לא היה קשור בכלל לכוסות."

הסיפור של רונית חוזר על עצמו באלפי בתים בישראל. אמהות שמרגישות שמשהו לא בסדר עם המדיח, מחליפות מלח, מחליפות חומר הברקה, מחליפות מותגי טבליות – וממשיכות להרגיש שמשהו לא עובד.

האמת היא שרובנו פשוט לא יודעות מה באמת קורה בתוך המדיח שלנו, ומה נשאר על הכלים אחרי שהוא מסיים את העבודה. הנה 5 דברים שכל אמא בישראל צריכה לדעת – לפני ההפעלה הבאה.

  1. 1. המעטפת השקופה של הטבליה היא פלסטיק. כן, פלסטיק.

    זה החלק שהכי מפתיע נשים שאני מדברת איתן. אנחנו מסתכלות על הטבליה, רואות שכבה שקופה ודקה שאמורה "להתמוסס במים," ומניחות שזה משהו טבעי.

    זה לא.

    המעטפת הזו עשויה מחומר שנקרא PVA – פוליוויניל אלכוהול. זה פלסטיק. פלסטיק מהסוג שאמור להתמוסס במים, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהוא לא תמיד מתמוסס לגמרי, ובחלק מהמקרים נשאר במים כמיקרו-פלסטיק זעיר.

    איפה המיקרו-פלסטיק הזה מסיים? על הצלחות. בכוסות. ובכוס המים שאת נותנת לילד שלך לפני השינה.

    "הייתי בטוחה שהמעטפת היא איזה חומר טבעי שנעלם במים. כשהבנתי שזה פלסטיק, פשוט הפסקתי לקנות באותו יום," מספרת ליאור, אמא לתאומים בני שש מתל אביב.

 

 

 

2. השאריות שאתן רואות על הכוס הן לא דמיון

תרימו עכשיו כוס שיצאה מהמדיח. מלאו אותה במים. תסתכלו טוב.

אם אתן רואות שהמים נראים קצת סבוניים, או שיש איזה ציפוי דק על הכוס – זו לא אשליה. זה לא בגלל שאתן עייפות. אלה שאריות חומר פעיל שלא נשטפו לגמרי בתכנית השטיפה.

זה קורה כי רוב הטבליות בנויות עם ריכוז גבוה של חומרים פעילים, שדורשים שטיפה ארוכה כדי להיעלם. במחזורים קצרים או חסכוניים – הם פשוט לא נעלמים. הם נשארים על הכלים, במיוחד על הכוסות.

ילדה ששותה כוס מים ביום, פעמיים, שלוש – צורכת את השאריות האלה. כל יום.

3. אישור מכון התקנים הישראלי – יותר נדיר ממה שחשבתן

הנה משהו שכמעט אף אחת לא יודעת: רוב מותגי הטבליות הזולים שאתן רואות ברשתות הם ייבוא מסין. המוצר מיוצר בחו"ל, נארז באריזה ישראלית עם תרגום לעברית, ומגיע למדף בלי שאף גורם בארץ בדק את הפורמולה שלו.

ויש הבדל גדול בין מוצר שעבר אישור של מכון התקנים הישראלי לבין מוצר שרק עומד בתקני יבוא בסיסיים. אישור מכון התקנים אומר שהפורמולה נבדקה, החומרים אומתו, והמוצר נחשב בטוח לשימוש ביתי בישראל.

החברה היחידה בארץ שמחזיקה אישור כזה על דפי מדיח היא קלין דוט – חברה ישראלית בבעלות שתי אחיות, שהוקמה במימון עצמי וללא משקיעים. זה לא פרט שולי. בקטגוריה כל כך רגישה כמו מוצרים שנשארים על הכלים שלנו, זה צריך להיות הקריטריון הראשון.

4. אנזים אחד מחליף שלושה כימיקלים

חברות הניקיון הגדולות בעולם משתמשות במשך עשרות שנים באנזים אחד יעיל במיוחד שנקרא פרוטאז. הוא מפרק חלבון. וזה חשוב כי רוב הלכלוך העקשן בכלים שלנו – ביצה שנשרפה על המחבת, חלב שיבש על הבקבוק, גבינה שדבקה לצלחת, שאריות בשר – כל אלה חלבונים. פרוטאז פשוט מפרק אותם.

הבעיה? בטבליות הסטנדרטיות, הפרוטאז מגיע ביחד עם הררי כימיקלים מלווים שלא תמיד נחוצים – מלבינים, חומרי שימור, צבעים, ובמיוחד אותה מעטפת PVA.

בקלין דוט, הפרוטאז מגיע עם פורמולה צמחית מינימליסטית: סודה (שמעלה את ה-pH ועוזרת לפרק שומנים), חומר פעיל ממקור צמחי, וגליצרין טבעי. בלי כלור. בלי מלבינים. בלי מעטפת פלסטיק.

התוצאה: ניקוי באותה רמה, בלי שאריות שלא רצויות שיהיו על הצלחת של הילד.

5. עלות לשטיפה: שקל. לא יותר.

זה החלק שהכי מפתיע נשים שמגלות את הקטגוריה הזאת.

ההנחה הרווחת היא שמוצרים "אקולוגיים" או "טבעיים" עולים יותר. אז הנה המספרים: חבילה של דפי מדיח של קלין דוט עולה 60 שקל, מכילה 30 דפים, ומספיקה ל-60 הפעלות מדיח (חצי דף למדיח קטן, דף שלם למדיח גדול). העלות הסופית: שקל למכונה.

לשם השוואה, טבליה ממותגת ברשתות עולה היום בין 1.20 ל-2 שקל ליחידה. כך שדפי המדיח של קלין דוט הם לא רק ללא PVA, ללא שאריות, ועם אישור מכון התקנים – הם פשוט גם זולים יותר.

חבילה אחת מספיקה לכמעט חודשיים שימוש למשפחה ממוצעת. וכשהיא נגמרת – אין אריזת פלסטיק שצריך לזרוק. הקרטון הקטן הולך למיחזור והכל נגמר.

השורה התחתונה

הסיפור של דפי מדיח הוא לא סיפור על "אקולוגיה" או "מהפכה ירוקה." זה סיפור פשוט יותר: רוב האמהות בישראל פשוט לא יודעות מה נשאר על הכוסות של הילדים שלהן אחרי המדיח. ואם הן היו יודעות, רובן היו מחליפות.

יש פתרון אחד בארץ שמחזיק את כל התנאים – אישור רשמי, ללא PVA, פורמולה ישראלית, אנזים אמיתי שעובד, ומחיר שיותר נמוך ממה שאתן משלמות היום. הוא נקרא קלין דוט.

הטיפ האחרון: לפני שאתן קונות את חבילת הטבליות הבאה, תעשו דבר אחד פשוט – תרימו עכשיו כוס שיצאה מהמדיח, מלאו אותה במים, ותסתכלו טוב. אם אתן רואות סבוניות או שכבה דקה על הכוס – אתן יודעות בדיוק מה צריך לעשות.

 

לרכישה

עוד בבית ומשק

לכל המדור